הלכות ארבעת המינים

בס"ד

דף זה מובא באדיבות אתר לולב.


בספר ויקרא פרק כ"ג פסוק מ' נאמר: " מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:".

מפסוק זה אנו למדים שבחג סוכות יש ליטול את ארבעת המינים.

פרי עץ הדר זהו האתרוג, כפת תמרים זהו הלולב, ענף עץ עבות הוא ההדס וערבי נחל זוהי הערבה. חז"ל למדו מפסוק זה שיש ליטול את ארבעת המינים בכל מקום רק ביומו הראשון של חג הסוכות ואילו בבית המקדש בכל שבעת ימי החג. לאחר חורבן בית המקדש התקינו חכמים שיש ליטול את ארבעת המינים גם מחוץ לבית המקדש בכל שבעת ימי החג, זכר למקדש.

על מנת לקיים את המצווה, על ארבעת המינים להיות כשרים ולעמוד במספר תנאים.

בגלל ריבוי ההלכות והמנהגים כתב הקיצור שולחן ערוך: "כבר נהגו ישראל שמי שהוא קונה אתרוג ולולב והוא אינו מבין, מראה אותן למורה הוראה אם הם כשרים או לא, כי יש הרבה חילוקי דינים."

 

להלן תמצית ההלכות עבור כל מין ומין.

דיני כשרות אתרוג:

שיעורוארבעת המינים - אתרוג לולב הדס ערבה
על האתרוג להיות לפחות כגודל ביצה, כ-58 סמ"ק.

ראוי לאכילה
האתרוג צריך להיות ראוי לאכילה כלומר שיהיה בו היתר אכילה. לכן אתרוג שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, של עורלה, טבל או שביעית – פסול.

שאינו מרוכב
אתרוג שהרכיבו עם עץ אחר (בדר"כ לימון) פסול.

קליפה
קליפת האתרוג צריכה להיות שלמה, ללא סדקים, יובש או קילופים. אסור שהקליפה תהיה רכה מידי. אסור שיהיה אף כתם או נקודה על חלקו העליון של האתרוג (מקום שממנו מתחיל האתרוג להצר). בשאר האתרוג אם יש שלוש נקודות האתרוג פסול ובלבד שלא יהיו באותו צד שאז האתרוג כשר.

צורה
צורת האתרוג צריכה להיות כמעין מגדל, רחב בבסיסו וצר בראשו. אתרוג עגול ככדור – פסול.

צבע
צבע האתרוג צריך להיות כמה שיותר צהוב. אתרוג בצבע ירוק כהה ממש – פסול. אתרוג ששינה את צבעו מירוק לצהוב כשר.

חסר
אתרוג שנחסר ממנו משהו – פסול. למשל אתרוג שהיה לו פיטם, ונפל. אם האתרוג גדל ללא הפיטם – כשר. אם נשבר חלק מהפיטם – מותר. כמו כן, אתרוג שנפל לו העוקץ (החלק שמחברו לעץ) ונשארה במקומו גומה, פסול. חורים או נקבים שבאתרוג פוסלים אותו רק ליום הראשון של החג. חורים שנגרמו בזמן הגדילה ונתכסו בעוד האתרוג מחובר לעץ, אינם פוסלים את האתרוג.

 

דיני כשרות בלולב:
בקניית לולב יש לשים לב למספר הדגשים:

שיעורו
שתהיה שדרתו לפחות ארבעה טפחים ובשעת הדחק מספיקים 13 גודלין ושליש גודל.

כמה הם ארבעה טפחים?
החזון איש – 38.4 ס"מ (טפח אחד – 9.6 ס"מ)
הגר"ח נאה – 32 ס"מ (טפח אחד – 8 ס"מ)
בנוסף, על הלולב להיות ארוך בטפח מההדסים והערבות.

ירוק
לולב יבש אינו כשר אלא בשעת הדחק. יש לתת תשומת לב מיוחדת לקצה הלולב שלא יהיה יבש.
נקטם ראשו
לפי כל הדעות אם נחתך קצה הלולב, אפילו קצת, הלולב פסול.

התיומה (הקצה של הלולב)
האשכנזים נוהגים לפי שיטת הרמ"א הגורסת שהתיומה הינה העלה האמצעי של הלולב ועליה להיות סגורה ולא מפוצלת, ולכן על הלולב להיות סגור לגמרי, אך אם פחות מחצי העלה האמצעי נפתח – כשר.

הספרדים נוהגים לפי שיטת המשנה ברורה. עליו של הלולב גדלים בזוגות ודבוקים בגבן, לפי שיטה זו התיומה היא החלק המחבר בין העלים ולכן רק אם התפצלה התיומה ברוב עליו, הלולב פסול. כלומר, לפי שיטת הספרדים כמעט ואין מקרה בו התיומה היא שפוסלת את הלולב.

בכל מקרה אם הלולב נראה כמעין מניפה או מפוצל ונראה כאילו יש לו שני ראשים – הלולב פסול.

ישר
לולב עקום, פסול. אסור שהלולב יהיה עקום וינטה לאחד הצדדים אך אם הוא נוטה לאחוריו, מותר, שזוהי דרך ברייתו.

דיני כשרות בהדס:
שיעור
לפחות שלושה טפחים ובשעת הדחק מספיקים 10 גודלין.

כמה הם שלושה טפחים?
לפי שיטת החזון אי"ש – 28.8 ס"מ (טפח אחד – 9.6 ס"מ)
לפי שיטת הגר"ח נאה – 24 ס"מ (טפח אחד – 8 ס"מ)

משולש
ההדס צריך להיות משולש, כלומר שמכל נקודה יוצאים שלושה עלים במקביל ושלא יהיה אחד גבוה או נמוך מחבריו. כמו כן, העלים צריכים להסתיר את הענף, כלומר שכל עלה יהיה מספיק ארוך כדי שראשו יגיע לעוקץ העלה שמעליו. אם אין ברשותו הדסים משולשים, ייקח הדסים רגילים, הנקראים גם הדסים שוטים, ולא יברך.

עלים
אם נשרו חלק מעליו, כל עוד רוב הענף בעל עלים משולשים, כשר. אבל, אם נפל עלה אחד מכל שלישייה הרי זה פסול. כמו כן, אסור שהעלים יהיו יבשים, ואם רוב העלים בענף יבשו – פסול.

נקטם
השולחן ערוך ורוב הפוסקים מתירים שימוש בהדס שראשו נקטם מאחר שעליו מכסים את הענף, וקשה להבחין שאינו שלם. אך עדיף אם אפשר להחליף ולהשתמש בהדס שאינו שבור.

ניתן להזמין את סט ארבעת המינים באתרנו
צרו קשר עם יעקב :052-2540574 או לטל/פקס 077-3240559