הלכות ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הינו חג דתי-חקלאי. מקורו בציווי האלוהי "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל". ט"ו בשבט נחשב ראש השנה החקלאי כיוון שנטיעות שינטעו בתקופה זו יהנו ממי גשמים ויזכו למירב הסיכויים להשתרש ולגדול. (ואכן קצת אחרי תאריך זה פורחים רוב עצי הפרי במדינה).

הציווי הוא גם לבנות ולגדל עצי פרי - גם לדורות שעדיין לא נולדו. מיתוך כך שכפי שאבותיך נטעו עבורך עצי פרי, כך אתה תטע לבניך. איזה הבדל לעומת עמים אחרים אשר כרתו עצים להסקה.
 
 
טו בשבט מוזכר במשנה מסכת ראש השנה:

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה
לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:."

מסכת ראש השנה א, א

ראש השנה לאילן. מאי טעמה? אמר רבי אלעזר, אמר רבי אושעיה: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. היינו: שכבר עברו רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה.

- (ראש השנה, י"ד, רש"י)

 

חד אמר: כבר יצאו גשמי שנה כולה וכבר רובה של תקופה מבחוץ. וחורנה אמר: עד כאן היו חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה.

- (ירושלמי, ראש השנה, פרק א')

 

בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט ביקש רבי מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא. פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, היקשה ופירק. אמר לו רבי מנדל:
"לו היינו בארץ ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול"

- (ילקוט החכמה)

 

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"; אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתיגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא - עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.

- מדרש תנחומא, פ' קדושים

ביוצאי יהדות עדות המזרח נוהגים בבתי כנסיות לערוך שלחן עם כל הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל
וגם פירות חדשים, ופירות יבשים ,וקטניות ,ומיני מאפה שברכתם בורא מיני מזונות,
ויושבים סביב השולחן כל באי בית הכנסת ועושים תיקון על הפירות, התיקון נעשה מתוך חוברת
שנקראת "פרי עץ הדר" ובה יש מאמרים מחמישה חומשי תורה, ומהמשניות, ומתלמוד הבבלי, ותלמוד ירושלמי,
ומהזוהר הקדוש , ומהמדרשים, כל המאמרים קשורים לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ופירות האילן, ופירות
האדמה, וחלק מהמאמרים מסבירים את הקשר של הפירות לעולמות הרוחניים. מאוד מומלץ לקרוא את התיקון
פרי עץ הדר ולהבין את המאמרים כך שתיצקו רוחניות בחג האילן ותהנו לא רק מהאכילה אלא גם מ "האכילה
הרוחנית" שבמאמרי חז"ל.