הלכות חנוכה ודגמי חנוכיות

ההלכות הנוגעות לחג החנוכה לפי פוסקי ההלכות לדורותיהם
הרמב"ם כתב ספר הלכות חנוכה:
משנה תורה לרמב"ם - הלכות חנוכה פרק ג
א. בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו
ידם בממונם, ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו פרצות, וטימאו הטהרות. וצר להם לישראל מאוד מפניהם,
ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוהי אבותיו פרנו, והושיעם מידם. וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים,
והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה--עד
החורבן השני.
ב. וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסליו היה. ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן
טהור אלא פך אחד; ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים--עד
שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור.
ג. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מלילי חמישה ועשרים בכסליו,
ימי שמחה והלל; ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות. וימים אלו, הן
הנקראין חנוכה.

טור או"ח סי' תרע
הלכות חנוכה:
מאי חנוכה? דתניא בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא למגזר בהון תענית שכשנכנסו
גויים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד
של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו
שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה – פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים
בהודאה.
אבל מותרין הן בעשיית המלאכה ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ואין להקל להן: וגם
אם יש מקומות שנוהגין איסור בכל היום אין להקל להן משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה
רשאי להתירם בפניהם וקראום חנוכה 'חנו בכ"ה'.
תלמוד בבלי, וספר החשמונאים
מגילת תענית משנה כג, והפירוש (גמרא) - וספר חשמונאים

מ ש נ ה: ע ש ר י ם  ו ח מ ש ה  ב כ ס ל ו - ב ע ש ר י ן  ו ח מ ש ה  בי ה  ח נ כ ת  א ת מ נ י א  י ו מ י ן  ד י ל א
ל מ ס פ ד  ב ה ו ן . (מכ"ה בכיסלו - תחילת חג החנוכה - לא אומרים,תחנון ולא אומרים הספדים לאדם שנפטר).

ג מ ר א
א. שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא
פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא. ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ו נ ע ש ה ב ו נ ס
והדליקו ממנו שמנה ימים. לשנה אחרת קבעום שמנה ימים טובים (בבלי שבת כא, ב).
ב. ומה ראו לעשות חנכה שמנה ימים? והלא חנכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים ... וכן מצינו
בחנכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שבעת ימים שנאמר כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים, וְהֶחָג, שִׁבְעַת יָמִים
(דבה"י ב, ז, ט). מה ראו לעשות חנכה זו שמנה ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את
המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת, ו ה י ו מ ת ע ס ק י ם ב ו ש מ ו נ ה י מ י ם.
ג. חנכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרוחה ואמרו בה הלל
והודאה.

ד. ו מ ה ר א ו ל ה ד ל י ק א ת ה נ ר ו ת? לפי שנכנסו יונים בהיכל (וטמאו כל הכלים) וכשגברה יד בית חשמונאי
לא היה במה להדליק. שנכנסו בני חשמונאי להיכל, הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בבעץ והדליקו בהם את
הנרות (בטהרה).
ה. ו מ ה ר א ו ל ג מ ו ר ב ה ם א ת ה ה ל ל? ללמדך שכל תשועה ותשועה שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל הם
מקדימין לפניו בהלל ובשבח. וכך הוא אומר בספר עזרא: וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדתֹ לַיהוָה, כִּי טוֹב--כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ,
עַל-יִשְׂרָאֵל; וְכָל-הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַיהוָה, עַל הוּסַד בֵּית-יְהוָה (עזרא ג, יא). ואומר: לַיהוָה הַיְשׁוּעָה;
עַל-עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה (תהילים ג, ט). להקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות, ולנו להללו ולברכו, שנאמר עַל-עַמְּךָ
בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
ו. מצות נר חנכה – נר אחד לכל בית. והמהדרין – נר אחד לכל נפש. והמהדרין מן המהדרין – מוסיפין נר לכל נפש
ונפש לכל לילה. בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים יום
ראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך. שני זקנים היו בצידן אחד עשה כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית
הלל זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו זה אומר כפרי החג וזה אומר מעלין בקדש ואין מורידין.
ז. מצות הדלקתה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק. ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר
בעליה מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ואם מתירא מן הגויים מניחה על פתח ביתו מבפנים. ובשעת הסכנה
מניחה על שלחנו ודיו.
ספר חשמונאים ב, א, יח; י, ה
בהיותנו נכונים לעשות בחודש כסלו בחמשה ועשרים בו את חג טהרת המקדש, ראינו להודיעכם למען תעשו גם
אתם ח ג ה ס ו כ ו ת ....
ו י ח ו ג ו א ת ש מ ו נ ת ה י מ י ם ב ש מ ח ה כ ח ג ה ס ו כ ו ת , ב ז כ ר ם א ת ר ע ו ת ם ל פ נ י ז מ ן מ ה ב ח ג
ה ס ו כ ו ת בהרים ובמערות כחיות השדה.

תלמוד בבלי ערכין י, א- ב
מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא, ומאי שנא בפסח דלא אמרינן כל יומא?
דחג חלוקין בקרבנותיהן, דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן. שבת דחלוקה בקרבנותיה לימא! לא איקרי מועד. ראש
חודש דאיקרי מועד לימא! לא איקדיש בעשיית מלאכה, דכתיב: הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם, כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ-חָג; לילה
המקודש לחג טעון שירה, ושאין מקודש לחג אין טעון שירה (ישעיהו ל, כט).
ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא! משום דר' אבהו, דאמר רבי אבהו, אמרו
מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים? אמר להן:
אפשר, מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני?
והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר! משום ניסא.
פורים דאיכא ניסא לימא! אמר רבי יצחק: לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ. מתקיף לה רב נחמן בר
יצחק: והרי יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ הוא, ואמרינן הלל! כדתניא: עד שלא נכנסו ישראל לארץ - הוכשרו
כל הארצות לומר שירה, משנכנסו לארץ - לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה. רב נחמן אמר: קרייתה זו היא
הלילא. רבא אמר: בשלמא התם, הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה, הכא הללו עבדי ה' - ולא עבדי אחשורוש?
אכתי עבדי אחשורוש אנן. ולר"נ דאמר: קרייתה זו היא הלילא, התניא: משנכנסו לארץ - לא הוכשרו כל ארצות
לומר שירה! כיון שגלו חזרו להיתירן הראשון.

תלמוד בבלי שבת כא, ב
מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו
יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של
שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים
לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

חנוכה הוא חג שמאופיין על ידי הדלקת נרות. אור הנר מסמל את התורה שנימשלה לאור. היוונים רצו בכל מאודם לגרום לעם ישראל להפסיק ללמוד תורה ולהפסיק לקיים מצוות. באותה תקופה אנו רואים שהרבה מעם ישראל נמשכו אחרי התרבות היוונית ואחרי ההשכלה היוונית. שלמעשה הם יכולים להמשיך להיות משכילים ובמקביל להתנהג לא על פי מצוות התורה.
נסיון היוונים להמיר את דתם של היהודים ותופעת ההתייונות בעם הביאה להתקוממות של משפחת כוהנים אחת - משפחת מתיתיהו ובניו המכבים. ניצחון המכבים הביא לעצמאות ישראל במולדתו. והחזרת עבודת בית המקדש למקומה. אנו מדליקים נרות גם לזכר כד השמן שהיוונים לא טימאו, ואשר הספיק לשמונה ימים.
היהודים מקפידים להדליק נרות בחג החנוכה גם בזמנים קשים. ישנם עדויות כי גם בזמן השואה מצאו היהודים דרך להדליק נרות בחג החנוכה למרות הכל. מקובל להדליק את החנוכיה בחלון כדי שהאור ישתקף ברשות הרבים ויציין את פרסום הנס שבו מעטים נצחו את הרבים והתורה נצחה את כל חכמת יוון.
אנו מספקים חנוכיות מתוך הדגמים למטה, שמן זית למאור, שמן פראפין למאור, פתיליות צפות להדלקה בשמן, נרות חנוכה מכל הסוגים, ברכת הדלקת נר חנוכה מודפסת.
 
סדר הדלקת נרות חנוכה

ברכות ההדלקה:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעֹולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְֹותָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה"
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעֹולָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבֹותֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה"
בלילה הראשון מוסיפים:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעֹולָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה."

הנרות הללו:
"הַנֵּרֹות הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעֹות וְעַל הַנִּפְלָאֹות שֶׁעָשִׂיתָ
לַאֲבֹותֵינוּ בַּיָּמִים הָהַם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדֹושִׁים .וְכָל שְׁמֹנַת יְמֵי חֲנֻּכָּה
הַנֵּרֹות הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאֹותָם בִּלְבָד, כְּדֵי
.לְהֹודֹות וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדֹול עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ וְעַל נִפְלְאֹותָיךָ."

מעוז צור:
מָעֹוז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכֹּון בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תֹּודָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמֹור חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
רָעֹות שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגֹון כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדֹו הַגְּדֹולָה הֹוצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעֹו יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה
דְּבִיר קָדְשֹׁו הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נֹוגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נֹושַׁעְתִּי
כְּרֹות קֹומַת בְּרֹושׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לֹו לְפַח וּלְמֹוקֵשׁ וְגַאֲוָתֹו נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאֹויֵב שְׁמֹו מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חֹומֹות מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנֹּותַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשֹּׁושַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמֹונָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים
חֲשֹׂוף זְרֹועַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמֹון בְּצֵל צַלְמֹון הָקֵם לָנוּ רֹועִים שִׁבְעָה

עדות המזרח נוהגים להוסיף מזמור "שיר חנוכת הבית לדוד" (תהילים פרק ל')

(א) מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
(ב) אֲרוֹמִמְךָ יְהֹוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי:
(ג) יְהֹוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
(ד) יְהֹוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי (מיורדי בור) מִיָּרְדִי בוֹר
(ה) זַמְּרוּ לַיהֹוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:
(ו) כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה:
(ז) וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם:
(ח) יְהֹוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל:
(ט) אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן:
(י) מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ:
(יא) שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּנִי יְהֹוָה הֶיֵה עֹזֵר לִי:
(יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
(יג) לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

 

ניתן להשיג אצלנו מבחר חנוכיות הקיים במלאי. ניתן גם להזמין חנוכיות בעיצוב מיוחד לפי טעמו של הרוכש:

 

חנוכיית קישוטית "המקדש" 28:37 ס"מ
חנוכיית קישוטית "המקדש" 28:37 ס"מ
חנוכייה קישוטית מוכספת 26:40 ס"מ
חנוכייה קישוטית מוכספת 26:40 ס"מ
חנוכייה קישוטית פיוטר 26:40 ס"מ
חנוכייה קישוטית פיוטר 26:40 ס"מ
חנוכיית סביבון גדול (ניתנת להזמנה בצבעים שונים)
חנוכיית סביבון גדול (ניתנת להזמנה בצבעים שונים)
חנוכיית דגם "יהלום" פיוטר 35 ס"מ
חנוכיית דגם "יהלום" פיוטר 35 ס"מ
חנוכיית דגם "יהלום" בציפוי כסף 35 ס"מ
חנוכיית דגם "יהלום" בציפוי כסף 35 ס"מ
חנוכיה מוכספת עם עיטורים 28 ס"מ
חנוכיה מוכספת עם עיטורים 28 ס"מ
חנוכיית ניקל עם פמוטים מדגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית ניקל עם פמוטים מדגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" ניקל 28 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" ניקל 28 ס"מ
חנוכיית פרחים פיוטר
חנוכיית פרחים פיוטר
חנוכיה מדגם "פרחים" מוכספת 22 ס"מ
חנוכיה מדגם "פרחים" מוכספת 22 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" מעויינים פיוטר 28 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" מעויינים פיוטר 28 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" מעויינים ניקל 28 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" מעויינים ניקל 28 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" פיוטר 28 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" פיוטר 28 ס"מ
חנוכיית עשוייה פיוטר "יהלום" "ענפים" טיפות
חנוכיית עשוייה פיוטר "יהלום" "ענפים" טיפות
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" פרחים עשוייה מניקל 22 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" פרחים עשוייה מניקל 22 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" פרחים פיוטר 22 ס"מ
חנוכיית כדור דגם "ירושלים" פרחים פיוטר 22 ס"מ
חנוכיית פיוטר עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית פיוטר עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית נחושת יהלום ענפים טיפות
חנוכיית נחושת יהלום ענפים טיפות
חנוכיית פיוטר יהלום ענפים טיפות
חנוכיית פיוטר יהלום ענפים טיפות
חנוכייה כותל מערבי 22:11.5 ס"מ
חנוכייה כותל מערבי 22:11.5 ס"מ
חנוכיית ברונזה עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית ברונזה עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית ברונזה עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית ברונזה עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית נחושת עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית נחושת עם פמוטים דגם "ירושלים" מפוארת
חנוכיית זכוכית דגם "הנרות הללו"
חנוכיית זכוכית דגם "הנרות הללו"
חנוכיית זכוכית דגם "ירושלים"
חנוכיית זכוכית דגם "ירושלים"